גזר דין בתיק ת"פ 8271-09

1. לאחר שמיעת ראיות, למרות האירוע הקשה, הנסיבות החמורות, הפגיעה החמורה במתלונן ומיקומה, לאחר התלבטות קשה ומהנימוקים שפורטו בהכרעת הדין, הנאשם זוכה, מחמת הספק, מעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

הנאשם הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק.   

2. בהכרעת הדין נקבע, כי מוחמד ענאבה (להלן: "המתלונן"), היה ביום 17/10/09 בשעה 01:00, עם חבריו ליד סופר ספיר בבאר שבע, כאשר הנאשם וחבריו חלפו ליד הסופרמרקט, ואחת מהבנות שהייתה עם חבריו של המתלונן במקום, צעקה לעבר הנאשם וחבריו "לאן אתם רצים", "בילוש", "משטרה". הנאשם וחבריו שמעו את דבריה, סבו על עקבותיהם ופנו לעבר המתלונן וחבריו. בין הצדדים התפתח דין ודברים והושמעו קללות. המתלונן גרר את הנאשם לסמטה והכה באגרוף בפניו, אז חתך הנאשם את המתלונן בצווארו באמצעות סכין או חפץ חד אחר שהחזיק ברשותו, ומיד לאחר מכן נמלט מהמקום עם חבריו.      
   
3. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש סברה שיש להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ארוך - העונש המקסימאלי בגין העבירה בה הורשע, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. לטענתה, מעשי הנאשם והתוצאות הקשות שנגרמו למתלונן נמצאים ברף העליון של העבירה. על חומרת העבירה ניתן ללמוד מנסיבותיה, כאשר ויכוח שולי ביותר התפתח לויכוח שבגינו שוסף גרונו של המתלונן על ידי הנאשם מחפץ חד. הנאשם ברח מהמקום והשאיר את המתלונן שותת דם. המתלונן הובהל לבית החולים, עבר ניתוח שבמהלכו נקשרו כלי הדם אשר נחתכו, הוכנס נקז לצווארו והוא קיבל 4 מנות דם. עוד עמדה על אופיו של הנאשם ועל התנהלותו במהלך החקירה, הדיונים בבית המשפט ובשירות המבחן. על כך שגם לאחר שהתוודה בפני בני משפחתו על המעשה, וידע כי חבריו ששהו עימו באירוע, נעצרו על לא עוול בכפם, הוא לא פנה למשטרה. למעשה, רק לאחר שחבריו הפלילו אותו במשטרה, הודה תחילה אך ניסה להמעיט בחלקו ואף בשלב מסוים טען להגנה עצמית. בבית המשפט שינה את גרסתו לחלוטין וניסה להעליל על חברו שהיה עימו באירוע, וכיום מציג גרסה נוספת, לפיה בעת האירוע איבד הכרתו וכל מה שזכור לו, זה שהוא התגונן בפני המתלונן. מכל האמור עולה כי הנאשם אינו לוקח אחריות על מעשיו ולו במעט.  
   לנאשם עבר פלילי, 8 תיקים מבית המשפט לנוער, שבגינם נדון לאי הרשעה בעבירות רכוש והחזקת סכין.    
   לעניין חוות הדעת הפסיכוסוציאלית בעניינו של הנאשם, שהוגשה בהסכמה בשלב הטיעונים לעונש, ציינה, כי המדובר בחוות דעת שנערכה בשנת 2000, והמשקל שיש לתת לממצאים הנושנים הינו אפסי, למעט הנסיבות, זאת בשים לב לכך שהנאשם לא העלה בשום שלב של המשפט או החקירה בעיות נפשיות כלשהן. ב"כ המאשימה הגישה אסופת פסיקה לתמיכה בטיעוניה.        
              
4. המתלונן העיד על אופי הפציעה, על כך כי נאלץ לעבור ניתוח, אושפז בבית החולים, ולאחר מכן שהה בביתו כמעט כחודשיים, כאשר במהלך תקופה זו לא יכול היה לעבוד. עוד הוסיף כי גם כיום ידו לא חזרה לתפקוד מלא. המתלונן ביקש שבית המשפט יטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך ופיצויים.           
   
5. ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש הדגיש כי בהתאם להכרעת הדין, המתלונן הוא שהתחיל את הקטטה, בכך שגרר את הנאשם לסמטה והכה באגרוף בפניו. המדובר באירוע ספונטאני שהנאשם נגרר אליו, תוך הפעלת שיקול דעת לקוי. עוד עמד על נסיבות חייו הקשות של הנאשם. המדובר בנאשם בן 24, נשוי ואב לילדה בת שנה. נעדר הרשעות קודמות, לאחר שנדון ללא הרשעה בבית משפט לנוער לאחר שצירף תיקים.

הנאשם שהה כחודשיים במעצר וכשנתיים במעצר בית. הנאשם הוצא בגיל 6 מביתו לפנימייה בשל חוסר יציבות במשפחתו, ושם נערך לו אבחון פסיכוסוציאלי לפיו הוא הגיע לפנימייה במצב נפשי גרוע ובאותה עת הוא חש אימה פנימית (חוות הדעת הוגשה וסומנה נ/13). בגיל 12 הוצא מהפנימייה וחזר לביתו, לא היה במסגרת מסודרת, לא הלך לבית ספר והתחיל להסתבך ולעבור עבירות רכוש. לפני כ- 6 שנים, חל מפנה בחייו ולאחרונה הוא התחתן, הקים משפחה והתחיל לעבוד. עוד הטעים הסנגור, כי אין לזקוף לחובת הנאשם את ניהול ההוכחות, המקרה הינו היוצא מן הכלל לאור הנסיבות המיוחדות בהן בוצע המעשה, נסיבות חייו הקשות של הנאשם וחרטתו על מעורבות באירוע ותוצאותיו הקשות. מכאן, עתר כי בית המשפט יורה על ענישה שלא תכלול מאסר בפועל, ובמידה ובית המשפט לא ייעתר לכך, הרי שעל בית המשפט להפעיל את מידת הרחמים ולהטיל על הנאשם עונש קצר של מאסר בפועל אשר יותיר לנאשם סיכוי אמיתי להשתקם. ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסיקה לתמיכה בטיעוניו.     

הנאשם התנצל על מעורבותו במקרה וביקש את רחמי בית המשפט. הנאשם טען, כי על אף נסיבות חייו הקשות, הוא השתקם, הקים משפחה ומצא פרנסה. הנאשם ביקש שבית המשפט לא יחמיר בעונשו, מאחר והוא רוצה לגדל את בתו בשונה מהדרך בה הוא גדל, ללא אב.      

6. הגב' חנה לוי-שפדוב, חמותו של הנאשם, העידה כעדת הגנה לעניין אופיו של הנאשם. העדה סיפרה, כי היא מכירה את הנאשם מזה 6 שנים, ובשנתיים האחרונות הוא מתגורר עימה בביתה. היא לא נתקלה בפרצי אלימות מצד הנאשם וכי הוא אדם טוב שעושה הכול עבור משפחתו, והיא חרדה לשלומו במידה ויישלח לכלא.        
   
   עוד העיד מר בן - דוד בבר, אביו של הנאשם, כעד הגנה לעניין אופיו של הנאשם. העד העיד על נסיבות חייו הקשות של הנאשם וכי הוא לא היה בקשר עם הנאשם במשך 16 שנים, ורק בשנתיים וחצי האחרונים חודש הקשר עם המשפחה. לטענתו, על אף שהאשימו את הנאשם, הוא לא מאמין שהוא אשם, ולטענתו, הכול מסולף ומי שביצע את העבירה מסתובב בחוץ, וכי הנאשם נשבע לו שהוא לא עשה את זה. עוד טען, כי אם יוטל על הנאשם עונש מאסר, הדבר יזיק לו.         
   
7. לנאשם רישום פלילי בגין 8 תיקים, בהם נדון לאי הרשעה בבית המשפט לנוער, בגין עבירות רכוש ועבירה של החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה.